#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין השוחט זבחים אחרים לשם פסח בי""ד שחל בשבת ?<br>והאם איירי בראויים או בשאינם?"	"לר""א חייב לר' יהושע פטור.<p></p><p dir=""rtl"">ולר""ש (דהוא תנא דמתני') המח' רק בראויים לפסח. לר""מ גם באינם ראויים פטר ר' יהושע.</p>"	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הוכיח ר&quot;א לחייב באחרים לשם פסח, ומה דחה ר' יהושע ?<br />ומה שב ר&quot;א והוכיח ? ומה דחה ר' יהושע ?	ק&quot;ו מפסח הראוי לשמו שלא לשמו חייב, וכ&quot;ש שאר זבחים שאף לשמן חייב.</p><p dir='rtl'>ודחה ר' יהושע דשאני הכא ששינהו לדבר המותר.</p><p dir='rtl'>והוכיח ר&quot;א מקרבנות ציבור דהשוחט לשמן חייב.</p><p dir='rtl'>ודחה ר' יהושע שכן יש להם קצבה.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>למבואר במתניתין: </b>מה דין שחט את הפסח בשבת ונמצא בעל מום?&nbsp;<div>וטריפה בסתר ?<p></p><p dir=""rtl"">ומה הדין בשחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם או מתו או נטמאו ?</p></div>"	בעל מום חייב.</p><p dir='rtl'>כל השאר פטור (לתנא דמתני'), מפני שעשה ברשות.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתני' דפסח ששחטו שלא לשמו חייב, ובאחרים לשם פסח מח' ר&quot;א ור' יהושע, איירי בטועה או בעוקר ?	למ&quot;ד דעקירה בטעות לא הויא עקירה, בע&quot;כ דהרישא בעוקר. דאל&quot;כ היינו לשמה.</p><p dir='rtl'>ומאידך מח' ר&quot;א ור&quot;י ע&quot;כ בטועה, דאל&quot;כ אין חילוק בין ראויים לפסח לאינם ראויים, שהרי היה מזיד.</p><p dir='rtl'>וצ&quot;ל דרישא בעוקר וסיפא בטועה.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למאי דאמרינן דרישא דמתני' דשוחט פסח שלא לשמו בעוקר, ומח' ר&quot;א ור' יהושע באחרים לשם פסח בטועה, איך הביא ר&quot;א ראייה מזה לזה, ומ&quot;ט לא דחאו ר' יהושע בכך ?	ר&quot;א לא שאני ליה בין עוקר לטועה.</p><p dir='rtl'>ור' יהושע ה&quot;ק ליה, לדידי יש לחלק בכך, ואף לטעמך יש פירכא.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו בגמ' דמ""ש קרבנות ציבור דחייב ר' יהושע את השוחט לשמן משום דיש להם קצבה, מתינוקות שנתערבו ומלם דפטר ר' יהושע אף שיש להם קצבה. מה התי'?"	באימורי ציבור איירי ששחטן מעיקרא. [ואפי' כה&quot;ג פטר ר&quot;מ].</p><p dir='rtl'>בתינוקות איירי שקדם ומל את של ע&quot;ש בשבת, דעדיין קיים אותו של שבת שהוא טרוד בו.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""מ אמר דמח' ר""א ור' יהושע בתינוקות היתה רק כשמל את של אחד בשבת בשבת, אבל כשמל את של ע""ש בשבת לכו""ע חייב.<p dir=""rtl"">איך פירשה הגמ' את טעמו בס""ד?<br>ומה הקשו ע""ז מאימורי ציבור?</p>"	"משום דבע""ש בשבת איירי כשמל את של שבת מעיקרא (בשבת), ואז כבר לא היה טרוד, והוא חייב על מה שסבר שצריך למול את של ע""ש.<p dir=""rtl"">ובשל אחד בשבת ושבת בע""כ כשקדם ומל את של אחד בשבת, דאל""כ לא היה טועה למולו. ועדין היה טרוד בשל שבת.<br>והקשו דא""כ למה שהעמידו אימורי ציבור בקדם ושחטינהו ברישא, מ""ט דר""מ דפטר, הא בתינוקות מחייב.</p>"	<br>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' פירשה תחילה דטעמיה דר""מ דמחלק בין מל את של ע""ש בשבת דחייב, לבין של אחד בשבת בשבת דפטור, משום דבאחד בשבת איירי שמל קודם את של אחד בשבת, ועדיין היה טרוד בשל שבת. ובע""ש איירי כשמל קודם את אותו של שבת, ואח""כ לא היה טרוד.<p></p><p dir=""rtl"">אלו ב' קושיות הוקשו לפי""ז?</p><p dir=""rtl"">ואיך פירשו למסקנא?</p>"	"א. ממה שפירשו דאימורי ציבור דחייב בהם ר' יהושע איירי כשכבר עשאם, דאל""כ לא היה מחייב (אף לר""ש) דמ""ש מתינוקות. ומבואר דר""מ דפטר הוא גם כה""ג דקדם והקריב. וה""נ מ""ט יתחייב מצד מה שקדם ומל.<p></p><p dir=""rtl"">ב. דהסברא להפך, דאם של אחד&nbsp;&nbsp;בשבת שלא עשה מצווה חייב, כ""ש של ע""ש בשבת שעשה.</p><p dir=""rtl"">לכן פי' דההיא דע""ש כגון שמל את של שבת בע""ש, דלא ניתנה שבת להדחות אצלו. ול""ד לשל אחד בשבת בשבת שניתנה שבת להדחות אצלו. ובקרבנות ציבור נמי ניתנה שבת להדחות אצלו.</p>"	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין מי שמל תינוק של ע&quot;ש בשבת, או של אחד בשבת בשבת ?	לת&quot;ק מח' ר&quot;א ור' יהושע בשל ע&quot;ש בשבת דעשה מצווה, ובשל אחד בשבת שלא עשה לכו&quot;ע חייב.</p><p dir='rtl'>לר&quot;מ המח' בשל אחד בשבת בשבת, וכ&quot;ש של ע&quot;ש בשבת באופן שלא מל מע&quot;ש. </p><p dir='rtl'>אך באופן שקדם ומל את של שבת בע&quot;ש חייב, דלא ניתנה שבת להדחות אצלו.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה שפירשו דהטעם דמחייב ר&quot;מ במל את של ע&quot;ש בשבת, הוא כגון שמל את של שבת בע&quot;ש דלא ניתנה שבת להדחות אצלו, הרי ניתנה השבת להדחות אצל תינוקות דעלמא ?	לגבי ההוא גברא לא אתיהיב להדחות.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר&quot;מ דאמר דר' יהושע פטר בשוחט אחרים לשם פסח גם בשאינם ראויים, מה הדין והטעם בדברים דלהלן:</p><p dir='rtl'>א. חולין לשם פסח.</p><p dir='rtl'>ב. עגל של שלמים לשם פסח.</p><p dir='rtl'>ג. בעלי מומין.	חולין - פטור, דמיחלף בפסח.</p><p dir='rtl'>עגל שלמים - פטור, דטריד ביה.</p><p dir='rtl'>בעלי מומין - חייב, דלא מיחלף ולא טריד.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר&quot;ל אמר דנתחלף לו שיפוד נותר בשל קודש פטור.</p><p dir='rtl'>וריו&quot;ח אמר דאשתו נדה בעל חייב.</p><p dir='rtl'>מה דעת ריו&quot;ח בשיפוד נותר ומדוע ? (2)	מח' אי כ&quot;ש דחייב, דלא עשה מצווה כלל. משא&quot;כ באשתו דעשה מצוה לשמחה.</p><p dir='rtl'>או דרק באשתו חייב דהיה לו לשואלה, ובשיפוד דל&quot;ש ה&quot;ט פטור.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריו&quot;ח אמר דאשתו נדה בעל חייב, יבמתו נדה פטור. מ&quot;ש הא באשתו נמי איכא מצווה, לס&quot;ד ומסקנא ?	ס&quot;ד במעוברת דליכא פרייה ורבייה, והקשו דיש מצוות עונה. ואף שלא בשעת עונתה יש מצווה לשמחה.</p><p dir='rtl'>אלא כגון שהוא סמוך לוסתה, ויבמתו בזיז מינה ולא יכל לשואלה אם הוא סמוך לוסתה.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריו&quot;ח אמר דבעל יבמתו נדה פטור, וסברו להוכיח כדבריו מר' יוסי דהוציא לולב לרה&quot;ר בשבת, ומר' יהושע דזבחים, ומר' יהושע דתינוקות, מדוע לא הוכיחו משם למסקנא ?	דשאני בכל הנהו שזמנם בהול.</p><p dir='rtl'>[ולמסקנא לא נמצא מקור לדברי ריו&quot;ח].	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין האוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה ובן חלוצה ? ומדוע ?</p><p dir='rtl'>והאם יש מזה ראייה להא דפטר ר' יוחנן ביבמתו נדה ?	ר&quot;א מחייב קרן וחומש, ור' יהושע פוטר.</p><p dir='rtl'>ואמרו דהא דפטר הוא בתרומת חמץ בע&quot;פ שזמנה בהול, ופוטר משום שטעה בדבר מצווה.</p><p dir='rtl'>או משום שאכילת תרומה קרויה עבודה, וחלל כשר בה בדיעבד, וכדמכשיר ר' יהושע בחלל שהיה עובד ע&quot;ג המזבח.</p><p dir='rtl'>ולשני הטעמים אין ראייה להא דפטר ריו&quot;ח יבמתו נדה, דהתם אין זמנו בהול.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שימש ע&quot;ג המזבח ונמצא שהוא חלל, מה דין עבודתו ? ומדוע ?	ר&quot;א פוסל, ור' יהושע מכשיר, דכתיב ברך ה' חילו.	<br/>פסחים דף עב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן מצינו שתרומה קרויה עבודה, בקרא, ובדברי התנאים ?</p><p dir='rtl'>ומה פירשו עפי&quot;ז בגמ' ?	"בהא דאמר ר""ט לר""ג שעבד עבודה ולפיכך לא בא לבית המדרש.<p></p><p dir=""rtl"">והיינו אכילת תרומה, דכתיב עבודת מתנה אתן את כהונתכם.</p><p dir=""rtl"">ואמרו דבחלל שעבודתו כשרה לר' יהושע, אין חיוב קרן וחומש באכילת תרומה מה""ט.</p>"	<br/>פסחים דף עב		
